<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן קמ"ו</h1>
<h2>דף קז.</h2>
ט' באב שחל להיות במוצאי שבת לא אמרינן שיבדילו וליתביה לינוקא דילמא אתי למסרך כדאמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין מ' ב') גבי יום הכיפורים שאין מקדשין על הכוס מהאי טעמא, ואע"פ שמעשה היה בימי רבינו תם בחופה שהיתה בעשרה בטבת ואמר לברך ברכת אירוסין ונישואין על הכוס וליתביה לינוקא דלא שייך למיסרך אלא ביום הכיפורים שהוא תדיר בכל שנה ושנה אבל זה שהוא באקראי בעלמא לא אתי למיסרך, יש לומר ט' באב נמי נהי דליתיה בכל שנה במוצאי שבת מ"מ כיון דקביעה מילתא לפי קביעות השנים שצריך לבוא במוצאי שבת פעמים לסוף ג' שנים או פחות או יותר שייך שפיר דילמא אתי למיסרך, לאפוקי ברכת אירוסין ונישואין דשמא לא יבוא לעולם ביום תענית, וכן ברכת כוס של מילה ביום תענית או בשבת דאסור לשתות קודם שיקדש, ואפילו ביום צריך לקדש על הכוס כדאמרינן בערבי פסחים (פסחים ק"ו א') זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין, אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל את יום, וכיון דבעי לקידושי ואין קידוש אלא במקום סעודה (שם ק"א א'), נמצא שאסור לשתות קודם קידוש, להכי ליתביה לינוקא ולא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון דאינו דבר הקבוע לו זמן.
